זיבול יומי מספר 3 מהסירה
- evyatartal5
- 3 ביולי 2014
- זמן קריאה 2 דקות
ערב טוב וששששבת שלום לכם!
אתמול לא הספקתי לכתוב לכם את הזבול היומי בשל הפסקת אינטרנט.
לכן, אצרף את שני הזיבולים של יום חמישי ויום שישי לזיבול אחד ענק.
היה היה פעם מעשה בפקק. פקק של מים בסירה, לא קטן ולא ענק.
ישב לו כל היום, הסתכל אל השמים, אמר: "איזה שיעמום כאן! אולי אקפוץ למים?"
חיכה המון, המתין להזדמנות. בהתחלה הוא לא מצא, אומר כך בכנות.
היה זה יום בהיר אחד כשלבסוף אמר: "אקפוץ היום למים! לא עוד מעט ולא מחר!"
החליט, וכך עשה.
בעת מילוי המים ביום הרביעי, בתוך היד של סבתא היה הוא עצבני; "מתי אקפוץ למים? מתי כבר אשתחרר?"
חיש מהר קפץ החוצה! יפה- הוא לא ויתר.
צרחה מחרישת אזניים הדהדה בכל מקום
"מי זו שם צורחת?" "אולי זה רק חלום..."
כאן אני אפסיק- כי אין לי חרוזים
אחזור לכתב רגיל משהו עיזים?
אכן.
אז ביום רביעי בבוקר מילאנו מים (כמובן אחרי לוק של בוקר), ואיבדנו את פקק מיכל המים של הסירה.
מיד סבא בא לעזור והתחיל בחיפוש אחרי חומרי גלם שמהם נרכיב מכשיר כלשהו שבעזרתו נמשה את המכסה מהמים.
המכסה עשוי מברזל, ולכן הוא שוקע, ובהתחשב בגובה המים (משהו כמו 2.5 מטר) הסיכויים היו קרובים למינוס 12.
אך בכל זאת, סבא לא ויתר, ולבסוף נבנה מכשיר העשוי מכף אשפה, מוט, חבל, וקופסת פלסטיק.
מיד התכנסו סביבנו אנשים כדי לצפות באירוע המרגש. בעיירת דייגים טיפוסית שכזו, קרוב לוודאי שמשהו כל-כך מלהיב לא קרה מאז הפגנת הענק נגד החוק האוסר על אחזקה של דינוזאורים.
לאחר כמה ניסיונות כושלים סבא החליט שהוא לא מוותר, ונכנס למים.
לא! אל תעשה את זה לעצמך! לא עם הגבס! זה לא שווה את זה!- גם סבתא לא ויתרה.
לבסוף הועלה רעיון של קנייה של הפקק שעולה כ-10-5 פאונד. הרעיון נדחה ברוב מוחץ של סבא.
בסוף המשכנו עם מכסה העשוי מכוס פלסטיק ומפת ניילון חד"פ.
לאחר ארוחת הבוקר הטעימה ביותר, המשכנו במסלול.
-יום שישי-
היום עזבנו את הסירה.
הכנתי לכם רשימה של דברים שאני שמח ולא שמח לעזוב בסירה לעיונכם;
לא שמח:
הנהיגה בספינה
הארוחות הצפופות יחד
שלל הנופים
הקירבה לכל מקום
אופניים
שמח:
הורדת המים באמבטיה עם כפתור
המיטה הלא כל-כך נוחה
צפיפות
יתושים
ארומת השירותים בספינה לאחר יום עבודה
עד כאן עם הזיבולים להיום.
שתהיה לכולכם שבת-שלום!
אוהב אתכם ומחכה לפגוש אתכם בארץ
Comments