דברים לפרשת השבוע - נח תשע"ו
- סבא ישראל
- Oct 14, 2015
- 3 min read
דבר תורה לפרשת נח תשע"ו (פרשה שניה בספר בראשית)
תקציר הפרשה (מתוך אתר גלים מבית סנונית):
אלוהים אינו מרוצה מהעולם שהוא עצמו ברא. זאת, מפני שבני האדם עושים בו רע. לכן מביא עליהם אלוהים את המבול. המבול מחריב את העולם. ניצולים ממנו רק נֹחַ, משפחתו ובעלי החיים שהעלה נֹחַ לתיבה, זוגות־זוגות. בתום המבול שולח נֹחַ עורב, ולאחר מכן יונה כדי לבדוק את המצב מחוץ לתיבה. כאשר היונה חוזרת עם עלה של זית בפיה, יודע נֹחַ שֶׁקַּלּוּ המים. אלוהים כורת ברית עם נֹחַ ומשפחתו, ומבטיח להם שהמבול לא יחזור. אלוהים נותן לברית אות - הקשת בענן. בסיומה של הפרשה מסופר על מִגדל בָּבֶל. לאחר בריאת העולם דיברו כל בני האדם אותה שפה. העולם היה מלוכד. באמצעות הכוח המְלַכֵּד הזה בנו האנשים מִגדל גבוה שראשו בשמים. אלוהים לא רצה בכך, ולכן בּוֹלֵל את השפה של בני האדם, ויצר ממנה שפות שונות.
פרשת נח פותחת במילים "אֵלֶּה, תּוֹלְדֹת נֹחַ--נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה, בְּדֹרֹתָיו: אֶת-הָאֱלֹהִים, הִתְהַלֶּךְ-נֹחַ"
המפרשים נדרשו לדיוק במילה "בדורותיו" ורצו להבין מה התורה רוצה להדגיש לנו בכך. ובהתאם לכך אומר לנו רש"י שיש שדרשו אותו לשבח ויש שדרשו אותו לגנאי. אני רוצה להביא את מה שכותב הנצי"ב[1] על כך משום שהוא דורש לשבח (ואני תמיד מעדיף להסתכל על הצד החיובי) ומשום שהדרש שלו מדבר לכולנו. הנצי"ב אומר שההבדל בין צדיק לבין צדיק תמים הוא שצדיק תמים מקפיד מאד גם על המצוות שבין אדם לחברו. כלומר מי שמקפיד רק על מצוות שבין אדם למקום אינו מושלם. לא צריך לאמר יותר...
ציטוט: "יא,א וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ, שָׂפָה אֶחָת, וּדְבָרִים, אֲחָדִים. יא,ב וַיְהִי, בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם; וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם. יא,ג וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ, הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים, וְנִשְׂרְפָה, לִשְׂרֵפָה; וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה, לְאָבֶן, וְהַחֵמָר, הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר.יא,ד וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר, וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ, שֵׁם: פֶּן-נָפוּץ, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ.יא,ה וַיֵּרֶד יְהוָה, לִרְאֹת אֶת-הָעִיר וְאֶת-הַמִּגְדָּל, אֲשֶׁר בָּנוּ, בְּנֵי הָאָדָם. יא,ו וַיֹּאמֶר יְהוָה, הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם, וְזֶה, הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת; וְעַתָּה לֹא-יִבָּצֵר מֵהֶם, כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת. יא,ז הָבָה, נֵרְדָה, וְנָבְלָה שָׁם, שְׂפָתָם--אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ, אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ. יא,ח וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ; וַיַּחְדְּלוּ, לִבְנֹת הָעִיר. יא,ט עַל-כֵּן קָרָא שְׁמָהּ, בָּבֶל, כִּי-שָׁם בָּלַל יְהוָה, שְׂפַת כָּל-הָאָרֶץ; וּמִשָּׁם הֱפִיצָם יְהוָה, עַל-פְּנֵי כָּל-הָאָרֶץ. {פ}"
אני חושב שלכולנו קשה להבין מה קרה שם במגדל בבל, מה כל כך רע שאנשים מתאחדים ועושים פרויקט משותף? למה (כפי שאומרים באתר גלים) אלוהים לא רצה בכך?
מצא חן בעיני מה שהרש"ר[2] הירש כותב על כך, ואנסה לתמצת אותו (דבריו בנושא ארוכים מאד וניכר שהוא כותב ממה שראה בתקופתו באירופה שנים רבות לפני מלחמת העולם הראשונה). אכן ציבור וקהילה הם חשובים מאד. יש דברים רבים שאי אפשר לעשות לבד. למעשה כשציבור מחליט לעשות משהו יחד הוא יכול לעשות כמעט הכל. הבעיה מתחילה כאשר הרצון הציבורי מעלים את הפרטי ולמעשה דורש מהפרט לשעבד את כולו לטובת הרעיון הציבורי (זוכרים את ימי הקומוניזם ואת המיליונים שמתו בימי סטלין?). אני מצטט קטע קצר מדבריו: "אם ציבור אומר נפעיל את הכוחות הגנוזים בציבור, נתאחד כדי להציג את עצמנו. אם אין הציבור קורא "בשם השם", אלא אומר: "נעשה לנו שם". אם היחיד נדרש להיות עבד לציבור, ולא עבד להשם, אם הציבור מציג את עצמו כמטרה, ולא כאמצעי בלבד, כי אז יאבד כל עתידו המוסרי של הציבור ....וזה שנאמר בפסוק וְהַחֵמָר, הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר – האמצעי היה להם למטרה[3]". גם כאן אני סבור שכל תוספת מיותרת...
שבת שלום!
[1] הרב נפתלי צבי יהודה ברלין – ראה פירוט בויקיפדיה https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%A4%D7%AA%D7%9C%D7%99_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%91%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%9F
[2] הרב שמשון בן רפאל הירש (רש"ר הירש, בגרמנית: Samson Raphael Hirsch; כ"ד בסיוון ה'תקס"ח, 20 ביוני 1808 – כ"ז בטבת ה'תרמ"ט, 31 בדצמבר 1888
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%A9%22%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9
[3] אני חושב שגם מה שקורה בסינגפור פסול, למרות כל ההצלחות וההישגים שלהם עד כה. ולהערכתי גם הסיפור הזה יתפוצץ כמו מגדל בבל.
Comments