דברים לפרשת השבוע כי תשא תשעה

תקציר הפרשה (מתוך אתר גלים מבית סנונית):

בפרשה מתוארים עניינים שונים הקשורים במשכן: תרומה של מחצית השקל שעל כל אחד מישראל להרים, בניית כיור רחצה לכוהנים, השֶמֶן למשיחת כלי המשכן, ואזהרה על שמירת השבת. בינתיים, מחכים בני ישראל למשה שעלה להר סיני, ונוכחים לדעת שהוא לא שב. הם מבקשים מאהרון לבנות להם עֵגֶל זהב. ה' מספר למשה על החטא של ישראל, ומאיים להשמידם. משה מתחנן לפני ה' על ישראל, יורד אל בני ישראל ושובר את הלוחות. אחר כך משמיד משה את עגל הזהב, ומצווה להרוג את עובדי העגל. ה' מקשיב לבקשת משה וסולח לישראל. משה עולה שוב אל ההר, וכותב שם את הלוחות השְנִיִים. כשיורד משה מהר סיני קורן עור פניו, ובני ישראל פוחדים לדבר אתו בשל כך. כדי להרגיעם שָׂם משה מַסְוֶוה על פניו. ועוד בפרשה: דינים הקשורים בשלושת הרְגָלִים.

אני רוצה לנסות ולקשר את פרשת השבוע שלנו עם חג הפורים שחל בכל הארץ ביום חמישי הקרוב י"ד באדר[1] .

החיבור הפשוט הוא דרך סיפור עגל הזהב שעליו נאמר בפסוק ד' בפרק ל"ב : " וַיִּקַּח מִיָּדָם וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט וַיַּעֲשֵׂהוּ עֵגֶלמַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" וגם בפורים אנחנו משתמשים במסכות.

אני רוצה ללכת לחיבור מורכב יותר, בעקבות הרב שלמה ריסקין, הרב של אפרת (שלאחרונה מינה מנהיגה רוחנית לקהילה האורתודוכסית של אפרת – אין ספק שהרב ריסקין הוא פורץ דרך גדול בציבור שלנו)

בפרשת השבוע בסוף פרק ל' אנו מצווים על מצוות הקטורת: " וַיֹּאמֶר יְ־הֹוָ־ה אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה בַּד בְּבַד יִהְיֶה"

רש"י אומר על החלבנה - שהיא אחד מהסמים ששמשו להכנת הקטורת - שריחה היה רע (ציטוט מרש"י: " וחלבנה - בשם שריחו רע וקורין לו גלבנא, ומנאה הכתוב בין סמני הקטורת, ללמדנו, שלא יקל בעינינו לצרף עמנו באגודת תעניותינו ותפלותינו את פושעי ישראל שיהיו נמנין עמנו ") והסיבה שהיא נכללת בסמני הקטורת היא כדי ללמד אותנו שכצבור יש בתוכנו כל מיני סוגים של אנשים ויש לנו מחויבות לכולם. הגדולה שלנו היא ביכולתנו לא רק להכיל את כולם אלא גם להשתבח מכולם. כאשר אנחנו רואים גם את "הרעים" כחלק מאתנו ושואפים לרומם ולטייב אותם אז אנו כקהילה נעשים טובים יותר.

לא חכמה להכין ריח טוב ממרכיבים שריחם טוב. החכמה היא לרקוח מרקחת שיהיה לה ריח טוב גם כשאחד המרכיבים ריחו הטבעי רע.

ומה הקשר לפורים? אנו רואים במגילת אסתר שאסתר דורשת ממרדכי שלפני שהיא מתייצבת בפני אחשוורוש בשליחות האומה הוא ידאג שכל הצבור יתאחד ויתפלל ביחד להצלחת המשימה (ולא שחלק מהציבור ילך להשמיץ אותנו בפני המלכות כפי שחלקים מאתנו עושים ממש בימים אלו...)

ומהו צבור? ראשי תיבות צדיקים בינונים ורשעים, כולם ביחד מתמצקים כדי להתעלות ולהתחזק – טובים ורעים ביחד למטרה משותפת הצלת כלל עם ישראל.

סיבה דומה ראינו גם בסוכות שבה אחד מארבעת המינים אין לו שום תכונה טובה – לא ריח טוב ולא טעם טוב – אבל הוא חלק מחוסנו של הצבור שהוא אחד ממרכיביו. וגם בהגדה של פסח אנו רואים שהרשע הוא חלק מאתנו, הוא אחד מהבנים ואנחנו מחבקים אותו באהבה – אבל זה כבר ישמש אותי בדברים שאכין עוד כחודש לקראת הפסח.

שבת שלום

[1] בירושלים שהיא עיר שמוקפת חומה הפורים חל ביום שישי (ט"ו באדר) על פי המוכתב במגילת אסתר.

#פרשתשבוע #סבאישראל