top of page

דברים לפרשת השבוע בהר תשע"ה

  • סבא ישראל
  • May 11, 2015
  • 2 min read

תקציר הפרשות (מתוך אתר גלים מבית סנונית):


פעם בשבע שנים על כל עובדי האדמה והחקלאים להפסיק את עבודת השדה, מתוך ידיעה והכרה שהאדמה שייכת לה'. ממה שיגדל בשדות בשנה הזאת יכולים הכל ליהנות: תושבים, וגם חיות השדה. זוהי מצוות שְמִיטַת קרקעות. פעם בחמישים שנה (כלומר, לאחר שבע פעמים של שנת שמיטה – שבע כפול שבע) מגיעה שנת היוֹבֵל. שנה זו מקודשת לה', וגם בה שומטים את הקרקעות (מפסיקים את העבודה), משחררים את כל העבדים, ומחזירים אחוזות קרקע לידיהם של בעליהן הראשונים. יש מצבים שבהם אדם יורד מנכסיו ונזקק לעזרה. הפרשה מראה לנו מהם היחסים הכלכליים-חברתיים בין אדם לאדם. מי שנותן הלוואה אסור לו לגבות ריבית עליה. עבד עברי (אדם שבגלל עוני מכר את עצמו לעבד) חובה על בעליו לשחררו בשנת היובל, כדי להדגיש כי האיש אינו רכוש.


הפרשה השבוע נוגעת לנו מאד. היא מתחילה במצות שנת השמיטה ובפועל השנה (תשע"ה) היא שנת שמיטה. אבל יותר מכך. יש בפרשת השבוע מדיניות כלכלית מאד מעניינת. התורה מפרידה בין אמצעי הייצור (הקרקעות לצורך עניינינו) והרכוש הפרטי.

באשר לרכוש הפרטי אדם יכול לעשות בו כרצונו ולמכור אותו והוא יימכר לצמיתות. אשר לאמצעי הייצור מציעה כאן התורה מודל כלכלי מיוחד שאומר שאמצעי הייצור חוזרים אחרי 50 שנה לבעליהם המקוריים כדי שיקבלו סיכוי מחודש לבנות את חייהם גם אם קודם לכן לא הצליחו. בהרחבה אני נוטה לאמר שגם באשר למשאבי הטבע של המדינה (על פי מה שאומרת הפרשה) יחולו חוקים שאומרים שמידי 50 שנה הם יחזרו למדינה לדיון מחודש מה ייעשה בהם. זו הזדמנות למדינה לתקן ולשפר במעגל חוזר את מדיניותה ולוודא כיצד המשאבים פועלים לטובת אזרחיה.

מצד אחד 50 שנה הם זמן מספיק כדי שמי שהשקיע בפיתוח המשאבים יוכל ליהנות מפירות השקעתו, ומן הצד השני למדינה (הבעלים המקוריים) יש אפשרות לבחון ולהחליט מחדש איך לשמר את משאביה ואיך לשפר את מדיניותה באופן מעגלי מדי תקופה.

ניסיון כלכלי שאולי שווה לחשוב עליו בימים אלו.

דבר נוסף שחשוב לי להראות בפרשה הוא בפרק כ"ה פסוק ל"ה: "וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ" כאן התורה אומרת שגם מי שעני הוא עמך. אסור לנו להתרחק מעניים, או להסתפק בתמיכה מרוחקת מהם. התורה אומרת הוא "עמך" איתך כל הזמן, הוא חלק ממך. כמו שאינך מרחיק ממך איבר פגוע כך את העניים אל תרחיק ממך. הם חלק ממך ועליך לטפל בהם כהלכה כדי שיוכלו לחזור ולעמוד בזכות עצמם. ואלו לא רק עניים מעמך. אלו גם כל העניים שגרים בארץ שאתה אחראי להם (לא אלו שמנצלים את המצב ומפגעים בך – יש גבול)

שבת שלום

 
 
 

Comments


זיבולים אחרונים

!

חיפוש לפי תגית

ארכיון

הירשמו כעת לקבלת עדכונים!

תודה! אתה רשום כעת במאגר הנתונים שלנו

"Zibulim" Site, Virsion 9.2.1

© 2015 by Evyatar Tal. All rights reserved.

bottom of page