פרק נוסף מעוללות הפרימורים המייסדים
- סבא ישראל
- Jun 26, 2015
- 2 min read
ובכן, מעשה שהיה כך היה.
קמנו היום לפנות בוקר, בשעה לא סבירה בעליל, כי אני הייתי אמור לפגוש ב 9 את דני גוטליב המהנדס בבית של הדסה כדי למדוד מצב קיים.
ואז, בעודי פוסע מעדנות למטבח להכין לי קפה, אני רואה זוחלים קטנים על השיש מתרוצצים כה וכה.
כן כן, הנמלים חזרו.
ממש התגעגענו!
לא הייתה ברירה. הפשלתי שרוולים (כן הייתי כבר לבוש) והתחלתי בפעולות טיהור נמרצות.
לשמחתי אמא עדיין חלמה להנאתה.
הלכתי לפגוש את דני ומדדנו את בית הדסה (שבקרית שמואל לא בחברון) כדי להכין תכנית מצב קיים נכונה לפני...
חזרתי בשלום, ואמא כבר סדרה את עתוני השבת לפי נושאים ולפי כותבים (כן היא שמה את בן כספית למעלה...)
חשבנו לעשות קפה ואז, בטעות, סיפרתי לאמא על פארק היורה שהיה על השיש במטבח - איזו שגיאה!
אמא החלה עוד לפני הקפה בפעילות נמרצת של בילוש. מהיכן הן באו, לאן הן ילכו, איך נמנע סיבוב קרבות נוסף, מתי נזמין מדביר, מחטא או סתם כהן גדול.
ואז, ואז,
היא אספה את המגבות הסופגות שמתחת למייבשי הכלים ושמה אותן לשטיפה בכיור האמבטיה.
אני בשלב הזה הלכתי לבדוק איך לשלוח לכם את המאמר של הרב חיים נבון ממוצ"ש - הוא כתב נפלא. כרגיל.
אמא התפנתה לבישוליה - שנהיה מוכנים כיאות לאורחינו המכובדים בארוחת ליל שבת, הצייגונים.
עבר כנראה זמן מה של שקט ופתאום אני שומע זעקות שבר וקריאה לעזרה.
הגעתי במהירות הבזק (שלא כהרגלי) לאמבטיה וגיליתי שאַגָמון החולה הגיע אלינו.
מסתבר שאמא לא רק שמה את המגבות בכיור, היא גם פתחה את הברז. אבל, וזה אבל גדול, היא לא סגרה אותו כשהלכה לבישולינו.
אמא גילתה זאת כשהמים מהאמבטיה למטה זרמו מעדנות לסלון, למטבח, ולחדר הבנות.
גילינו גם להוותינו שכאשר הכיור באמבטיה גולש הוא מציף את כל הארון שמתחתיו על מגירותיו, מדפיו ומצרכיו.
הקרטונים לא עמידים בפני מים מעידן הקרח וגם לא תכולתם.
אמדן הנזק? פח מלא כל טוב. אתם הרי יודעים מה היה שם.
בקיצור, בשבוע הקרוב המגה להגיינה סגורה עד לחידוש המלאי.....
שבת שלום
Comments