דברים לפרשת השבוע - דברים תשע"ה

תקציר הפרשה (מתוך אתר גלים מבית סנונית):

בְּחֻמַּשׁ דְּבָרִים מְסַכֵּם מֹשֶׁה אֶת הַמְּאֹרָעוֹת שֶׁקָּרוּ עַד כֹּה בַּמִּדְבָּר: אֶת חֻקֵּי הַתּוֹרָה וַחֲשִׁיבוּתָהּ, וְאֶת מְחֻיָּבוּת עַם יִשְׂרָאֵל אֵלֶיהָ. בַּפָּרָשָׁה הָרִאשׁוֹנָה, פָּרָשַׁת דְּבָרִים, מְתָאֵר מֹשֶׁה מִסְפַּר הִתְרַחֲשֻׁיּוֹת חֲשׁוּבוֹת שֶׁאֵרְעוּ לְעַם יִשְׂרָאֵל בִּהְיוֹתָם בַּמִּדְבָּר, וּבֵינֵיהֶן: מִנּוּי שָׂרֵי אֲלָפִים, מֵאוֹת, חֲמִשִּׁים וַעֲשָׂרוֹת לְסַיֵּעַ לוֹ בַּמִּשְׁפָּט, מַעֲשֵׂה הַמְּרַגְּלִים וּתְלוּנוֹת הָעַם, הַמִּלְחָמָה בָּאֱמוֹרִי בָּהּ נֻצְּחוּ, מִשְׁלַחַת הַשָּׁלוֹם לְמֶלֶךְ סִיחוֹן - שֶׁהִתְעַלֵּם מִמֶּנָּה וְיָצָא עִמָּם לַמִּלְחָמָה בָּהּ כָּבְשׁוּ אֶת אַרְצוֹ וְכֵן הַמִּלְחָמָה בְּעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן. וְכֵן, חֲלֻקַּת נַחֲלוֹתֵיהֶם שֶׁל סִיחוֹן וְעוֹג לַשְּׁבָטִים גָּד, רְאוּבֵן וַחֲצִי הַמְנַשֶּׁה.פרשת

בשעה טובה אנחנו מתחילים השבוע לקרוא בספר דברים. ספר דברים נקרא בפי חז"ל "משנה תורה". התוספות והרמב"ן[1] אומרים שהספר נקרא משנה תורה משום שהוא חוזר על חלק ממצוות וסיפורי התורה מהספרים הקודמים. הנצי"ב חולק על כך וטוען שספר דברים מכונה בפי חז"ל "משנה תורה" מלשון שינון של התורה כלומר: 1. מלמד אותנו שצריך לשנן את התורה - לחזור וללמוד אותה מחדש כל פעם. 2. מלמד אותנו שפעמים רבות אנחנו צריכים לחפש כוונה שניה בדברים שאנו קוראים מעבר לפשט שאנו רואים בקריאה ראשונה.

אני אישית מגלה כל פעם מחדש עד כמה קריאה שניה, שלישית, רביעית וחמישית מלמדות ומגלות לי כל פעם פנים חדשות בתורה. זה אחד הדברים הנפלאים שקורים לי, ובזכותכם. אמרו כבר חז"ל שאינו דומה מי ששונה פירקו מאה פעמים למי ששונה פירקו 101 פעמים. גם בפעם האלף שנקרא בתורה נגלה בה דברים חדשים, פנים שונות, וכמעט תמיד נמצא גם רמזים למה שקורה השבוע בעם, בארץ ובעולם.

כל המפרשים והקוראים מסכימים שספר דברים מכיל בעיקר את נאומיו האחרונים של משה אל העם. אני רואה אותם כמעין אוטוביוגרפיה של מנהיג שכותב עוד בחייו. זו ההזדמנות שלו להציג את הדברים מנקודת ראותו, ואנו אכן רואים שינויים לא מעטים בסדר הדברים וגם בתכנם. בולט לעין למשל סיפור משלוח המרגלים ובו הבדלים רבים בין המסופר בפרשת שלח לך (שבספר במדבר פרק י"ג) - שה' מצווה את משה לשלוח מרגלים - לבין המסופר כאן שזו דרישה של העם שמשה מסכים איתה.

השבוע אנו גם מגיעים לספר דברים ולפרשת דברים גם במיזם 929 וביום רביעי אנו קוראים את פרק א' בספר דברים. זה עושה לי חיים קלים כי אני יכול למשוך משם דברים. החלטתי לקחת משם נושא חשוב – הקמת מערכת המשפט - שמשה משנה עבורו את סדר האירועים ואפילו מספר לנו שהוא היוזם של הקמתה ולא יתרו כפי שאנו זוכרים מספר שמות.

אשתמש לשם כך בדבריו של יהושע קליין[2] כפי שהם מופעים ב 929[3]

ספר דברים כולו מכיל את נאומו האחרון של משה רבנו. אחד הדברים הבולטים בנאום זה, הוא השינוי בסדר הכרונולוגי של המאורעות. לכן חשוב לשים לב לא רק לתוכנם של הדברים, אלא גם לסדר בו הם כתובים בתורה. לאחר כמה פסוקי הקדמה ניגש משה לעיקר, ומזכיר לעם כי הקב"ה רצה להביאם לארץ ישראל מיד לאחר מתן תורה. תוך הדיבור על כך, עושה משה תפנית ומזכיר לעם את הקמת מערכת המשפט, תוך שינון מחדש של חלק חשוב של המצוות הקשורות במערכת הזאת. מדוע?

ברור לנו כי משה רצה לחנך את העם ולומר להם: כדי שנזכה בארץ המובטחת, אנו צריכים מערכת משפט ראויה. חשיבותה הוא לאין ערוך. נקשיב לדברי רבנו יעקב "בעל הטורים", בהקדמתו המופלאה לחלק הרביעי של ספר ההלכה שלו: "נמצא שהדיין המשבר זרועות הרשעים, ולוקח מידם טרף, ומחזירו לבעליו, מקיים העולם וגורם להשלים רצון הבורא יתברך שמו, שבראו (=את העולם) להיות קיים, והוי כאילו נעשה שותף לקב"ה בבריאה".

מטרתו של עם ישראל היא לא רק להגיע לארץ ולהתיישב בה. העיקר הוא לבנות חברה ואורח חיים שונים מאלו שהעולם היה רגיל להם, להיות שותפים לקב"ה לבניין עולם חדש. עמודי היסוד לבניין המקודש והמיוחד הזה הם מערכות המשפט שהוקמו כבר במדבר, והם יהיו הראשונים שיקומו בארץ החדשה.

מערכת המשפט צריכה ליצור אווירה כזאת שכל אחד ידע, עני כעשיר, יתום ואלמנה כגביר בעל ההשפעה, אחרון האזרחים כראשון שבהם, שכל עוול לא ייסלח. שלכל אחד ואחת תהיה נגישות לבירור הצדק, ושכל עניין, כקטון כגדול, יקבל את ההתייחסות המתאימה והצודקת. אווירה שבה: "וְרִיב אַלְמָנָה לֹא יָבוֹא אֲלֵיהֶם" כפי שזועק ישעיהו הנביא (א, כב), לא יהיה לו מקום. חברה הרוצה לזכות להיות בארץ ישראל ולהתקיים בה לדורות, בסיס חייה חייב להיות הצדק המשפטי השואף לצדק חברתי. זה המסר הראשוני של משה לפני פרידתו מעם ישראל.

שבת שלום!

[1] רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 - י"א בניסן ה'ל', 4 באפריל 1270) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, הוגה, מקובל ורופא. מתוך ויקיפדיהhttps://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9F

[2] יהושע קליין מלמד תנך בקריית אתא

[3] http://www.929.org.il/page/154/post/3897

#פרשתשבוע #סבאישראל