דברים לפרשת השבוע - שופטים תשע"ה

דבר תורה לפרשת שופטים תשע"ה (פרשה חמישית - בספר דברים)

תקציר הפרשה (מתוך אתר גלים מבית סנונית):

פרשה זו פותחת בחובה למנות שופטים – הממונים על החוק ופסיקתו, ולצידם שוטרים – הממונים על שמירת החוק, שני אלה נחוצים על מנת להבטיח שישרור צדק בעם. אחד החלקים המעניינים בפרשה עוסק בחוקי המלך, למשל: המלך יִבָּחֵר אך ורק מתוך העם. ועוד: על המלך נאסרו שלושה דברים עיקריים: להרבות לו סוסים, להרבות נשים ולהרבות לו כסף וזהב. הוא מצווה לכתוב לו ספר תורה שילך עמו תמיד. בהמשך הפרשה - האיסור לעסוק בכישוף, במקום לפנות אל קוסמים – צריך להתייעץ בנביאי האמת שיבחר בהם ה'. ועוד מוצגים בפרשה כללי ההתנהגות בשעת מלחמה: חשיבות הביטחון בה' שיצליח בידינו, כללים הקובעים מי לא יצטרף למלחמה, וכללי התנהגות לאחר הניצחון.

פרשת שופטים מכילה נושאים רבים. אני רוצה להתמקד בחלק מהם ואתחיל במספר ציטוטים מהפרשה. כרגיל, אשתמש לצורך כך בדברים שנמצאים במיזם 929 לקריאת תנ"ך ובספרים שונים של הוגים ורבנים על פרשות השבוע.

1. טז,כ צֶדֶק צֶדֶק, תִּרְדֹּף--לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.

2. יז,ט וּבָאתָ, אֶל-הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם, וְאֶל-הַשֹּׁפֵט, אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם; וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ, אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט.

3. יט,י וְלֹא יִשָּׁפֵךְ, דָּם נָקִי, בְּקֶרֶב אַרְצְךָ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה; וְהָיָה עָלֶיךָ, דָּמִים.

4. יט,יז וְעָמְדוּ שְׁנֵי-הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר-לָהֶם הָרִיב, לִפְנֵי יְהוָה, לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים וְהַשֹּׁפְטִים, אֲשֶׁר יִהְיוּ בַּיָּמִים הָהֵם.

5. כ,ב וְהָיָה, כְּקָרָבְכֶם אֶל-הַמִּלְחָמָה; וְנִגַּשׁ הַכֹּהֵן, וְדִבֶּר אֶל-הָעָם.

6. כ,י כִּי-תִקְרַב אֶל-עִיר, לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ--וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ, לְשָׁלוֹם.

לפני הכל אני רוצה להזכיר שהתחלנו השבוע את התקופה של ההכנות לימים הנוראים. ראש חודש אלול היה בשבת (ל 'באב) וביום ראשון (א' באלול). כמה דברים בהקשר זה.

1. הימים הנוראים נקראים כך בשל הודם, נשגבותם וכבודם. "נורא" זה אינו מלשון קטסטרופה אלא מלשון נורא הוד. אכן אנו נרגשים לקראת יום הדין כי זה אירוע שנתי מכונן. אבל אנו שמחים לקראתו כי אנו יודעים שנצא זכאים בדין.

2. כהכנה מוסיפים לתפילות בחודש אלול אמירת סליחות[1], פרק כ"ז בתהילים[2], ותקיעה בשופר. מטרת כולם לעודד אותנו לפשפש במעשינו, להתחרט על הרעים שבהם ולעשות חשבון נפש.[3]

3. אלול מטבע מהותו הוא מושא לגימטריות ורמזים. הנה שניים מהם: אני לדודי ודודי לי[4], איש לרעהו ומתנות לאביונים[5]. מי שמתקרב לה' (בכינויו דוד) וחושב על דלים וחלכאים הכיצד לעזור להם – זו דרך החשיבה המומלצת לתקופה זו ולחיים בכלל.

ברוח הדברים שלמעלה אני רוצה להתרכז בפרשה בכמה היבטים של מצוות שבין אדם לחברו ויישום חיי ההלכה בימינו.

בראש וראשונה ציטוט 1 לעיל. למה הכפילות (צדק צדק), כי את הצדק צריך לרדוף בצדק שלא נעקם התנהגות והתייחסות כי אנחנו רודפים צדק או בקיצור: המטרה אינה מקדשת את האמצעים! כדאי לראות גם את המילים וגם לשמוע את שירו של מאיר אריאל[6] צדק צדק תרדוף.

ציטוטים 2, ו 4, משמשים את הפרשנים החל ורש"י והמשך בנצי"ב[7] ופרשנים בני זמננו להדגיש שהמשפט והשופטים הם נשואים לעם לסביבה ולקהילה בה הם חיים ופועלים. ברוח זו המציא הלל בתקופת הזוגות את הפרוזבול המאפשר המשך החיים העסקיים ה"נורמליים" גם בשנת שמיטה וכדי למנוע עצירת הלוואות בגלל שמיטת כספים. אנו נוטים פעמים רבות להתרפק על העבר ולחשבו שפעם היו מורים, פעם היו שופטים, פעם היו חכמים. אומר רש"י: ואל השופט אשר יהיה בימים ההם - ואפילו אינו כשאר שופטים שהיו לפניו אתה צריך לשמוע לו. אין לך אלא שופט שבימיך. ועוד: אשר יהיו בימים ההם - יפתח בדורו כשמואל בדורו, צריך אתה לנהוג בו כבוד. ועוד לפני ה' - יהי דומה להם כאילו עומדין לפני המקום, שנאמר בקרב אלהים ישפוט (תהלים פב, א). כדי שזה יתקיים חשוב שבתי המשפט יהיו זמינים, ויהיו מספיק שופטים ולא ייגרמו עינויי דין. איך? שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק...

ציטוטים 5 ו 6 ישמשו אותי לשני נושאים האחד לדרכי המלחמה כפי שרואה אותם משה והשני לדרך ארץ כפי שרואה אותה משה רבנו.

שימו לב לכך שמי שנושא דברי עידוד ומורל ללוחמים לפני הקרב אינו המלך, המצביא, שר הצבא (הרמטכ"ל) אלא הכהן. הרב ריסקין[8] תמה למה זה תפקידו של הכהן? הרי זה מנוגד לחלוטין לפונקציות הרגילות שהכהן ממלא. למה לא יעשה זאת המלך, או שר המלחמה? עונה הרב ריסקין שזו גדולתה של התורה. גם אם נאלצים לצאת למלחמה עלינו לזכור שהמטרה היא להגיע לשלום[9]. לכן פותחים קודם כל בהצעת שלום, אם אין ברירה יוצאים למלחמה כדי שבסוף יהיה שלום!

אני חושב שכך בדיוק אנו נוהגים זה שנים במדינה. לא לחינם סנהדרין פרשו מלשכת הגזית. אלא כדי שלא לדון דיני נפשות. ומאז גם אנו נוהגים כך. ויציאתנו למלחמה היא תמיד באין ברירה. תמיד בבחינת הקם להרגך השכם להורגו.

ואשר לדרך ארץ. אשתמש לשם כך בדבריו של הרב בני לאו (ציטוט מ "אתנחתא - קריאות בפרשת השבוע - כרך שני")שמביא בשם הרמב"ם:

"דרך בעלי דעה שיקבע לו אדם מלאכה המפרנסת אותו תחילה, ואחר כך יקנה בית דירה, ואחר כך ישא אשה, שנאמר מי האיש אשר נטע כרם ולא חללו, מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו, מי האיש אשר ארש אשה ולא לקחה, אבל הטפשין מתחילין לישא אשה ואחר כך אם תמצא ידו יקנה בית ואחר כך בסוף ימיו יחזור לבקש אומנות או יתפרנס מן הצדקה." והדברים מדברים בעד עצמם....

ולמי שרוצה להרחיב בנושא המשפט והשופטים והשוטרים ילך אל הרב גוגל, יקליד "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך ויחפש בין השאר את המאמר בדבר "משפט והנהגה" שכותב הרב דניאל מאיר.

שבת שלום!

[1] הספרדים מוסיפים פיוטי סליחות מוקדם בבוקר לפני התפילה החל מא' באלול. האשכנזים מתחילים במוצאי שבת אור לכ"ב באלול.

[2] לדוד ה' אורי וישעי: http://www.tehilim.org.il/default.aspx?mode=r&start=27&end=27

[3] חשבון נפש עצמי בו כל אחד מכה על חזהו ולא על החזה של חברו, או יותר גרוע, מכה על החזה של מתנגדו שזה ספורט חביב במיוחד בחיינו הציבוריים...

[4] שיר השירים

[5] מגילת אסתר

[6] https://www.youtube.com/watch?v=Dh621aZ5frM http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=605&wrkid=8083

[7] "אשר יהיה בימים ההם": "באשר חקירת הלכה למעשה בדרך פלפול והכרח אינן שוים בכל זמן. ע"כ פירש הכתוב כי לפי אשר יהיה בימים ההם כך יגידו מן המקום ההוא" פירוש הנצי"ב לדברים י"ז ט' שבפרשת השבוע. "לפי דרך החקירה והלמוד באותו דור" (לפרק י"ט פסוק י"ז)

[8] הרב שלמה ריסקין רב העיר אפרת וראש מוסדות אור תורה בספרו אור תורה על מורשה, היסטוריה וברית בספר דברים. בהוצאת ידיעות אחרונות ספרי חמד תל אביב 2013

[9] זכרו שהתכונה העיקרית של אהרן הכהן היתה: אוהב שלום ורודף שלום!

#פרשתשבוע #סבאישראל